יש ציורים
כשאני מציירת
אני כולי מציירת
צוללת לעולם מעבר לזמן ומקום
מעלה מעומק ים ליבי
צבעים
דימויים
סיפורים
חווית חיים
משהו אמיתי ועמוק
מתרחש בתהליך הציור
בתוכי
ועל הקנווס
עולמות פנימיים משנים צורה
מחשבה פושטת בגד
ובוחרת הופעה מפתיעה
ואני בתוך
מתהווה.
ואז
מה אז?
כשהציור מסתיים, מה קורה אז?
כשהנס קורה והוא מופיע מולי
הציור החדש שנולד דרכי
אני מתבוננת בו
מברכת אותו לשלום
שואלת אותו ואותי
מה שלומו? מה שלומי?
ומה הוא רוצה עכשו.
יש ציורים
שרק רוצים להיות איתי בסטודיו
זה נפלא, כאן נולדו,
כאן יש להם מקום.
יש ציורים שרוצים את הבית שלי
להצטרף למשפחה
ואנחנו שמחים למצטרפים
יש ציורים
שמבקשים לעבור לבית אחר
אני לא נעלבת מזה,
הרי זה מה שהם באו לעשות כאן
אני הייתי שליחה להביא אותם לכאן
והם שליחים
להופיע אור ויופי ושמחה
וריפוי הלב לאן שיגיעו.
יש כאלו שמבקשים אולם קטן או גדול
משרד או קליניקה
רוצים להיות נוכחים
ולעזור לאנשים בזמן שליחותם.
ויש את המיוחדים
שרוצים לפגוש הרבה אנשים
מבקשים לראות ולהראות
הם אלו שאוהבים דיאלוגים
של אנשים וצבעים
של מפגשים מיוחדים.
אותם אני מברכת
בברכת דרך צלחה
עוטפת בהרבה הרבה אהבה
ושולחת אותם לראות עולם.
מתפללת עליהם שיביאו
ברכה אהבה ושלום
וימצאו חן וחסד טוב
בעיני אלוקים ואדם
ואולי ימצאו משפחה חדשה
בית חם
משרד או קלינקה
להביא אור ויופי וריפוי
לכאבי העולם
הצבעוניים בהופעתם.
תגובה אחת
מתחברת מאד לציורים שלך ולצבעים שבחרת. הם מעוררים בי התרגשות רבה. במיוחד במיוחד: "לב העולם", ועוד.